Berlin, Staatsbibliothek zu Berlin – Preußischer Kulturbesitz, or. fol. 534 / 12 Kaufvertrag Ex

Personendaten

Verkäufer:in

↳ Name

Yūsəf bar Ṣidqa Familie Sigyāna
יוסף בר צדקה

Käufer:in

↳ Name

ʿĀbəd ʿĀššər ban Ab'rām Familie Attēnek
עבד העשר בן אברהם

Schreiber:in

↳ Name

Yēfət ban Yāqob ban Ab'rām Familie Mūnəs
יפת בן יעקב בן אברהם

Zeuge/Zeugin

↳ Name

Ab'rām ban Ṣidqa ban Arrabban Ītāmar priesterliche Familie
אברהם בן צדקה בן הרבן איתמר

Inhalt

Datierung

Ṣafar 941 H. ≈ August/September 1534

Text original

אתעתקת זאת התרוה הקודש\י\{ה} מן ממלכות
סהבה טבה ויקיר ואקר טוב וק<ראה> ו<צלאה> וח<שובה>
וכת<ובה> וס<מוך> קה<לה> ור<כן> קה<לה> יוסף בן סה<בה> טב<ה> וי<קירה> ואק<ר>
טוב וק<ראה> וצ<לאה> וח<שובה> וכ<תובה> ויע' וסמ<וך> קה<לה> ור<כן> קה<לה> ועש<ה>
טוב וזקן ישראל ומסכינה צדקה דמבני עבדה
אל ממלכות יקירה ואק<ר> טוב וקר<אה> וצ<לאה> וח<שובה> וכ<תובה>
וס<מוך> קה<לה> ור<כן> עבד העשר בן סהבה טב<ה> וי<קירה> וק<ראה> וצ<לאה> וע'
וכ<תובה> וס<מוך> קה<לה> ור<כן> אברהם דמבני התנך במה דלו לנפשו
בשלשה עשר דנר {כסף} ע\פ\{ד}נה וחסד על יוסף הזוכיר אן
לית לה קשט בזאת התורה \קשט\ ונפל קשטו מנה
וכן חסד על עבד העשר הזכ<יר> קבל מנחה זאת התורה
בזה המבלע הזכ<יר> וכן בחדש צפר שנת אחד וארבעים
ותשע מאות לממלכות עמי נדס וכן חסיד בכן
וכתבו יפת בן יעקב בן אברהם דמבני מונס יסלח
לו יהוה אמן אמן בעמל משה הנאמן

העד במה סופיר בכן
אברהם בן צדקה בן
הרבן איתמר השמש
במצרים וכתבו על
פיו יפת הזכויר בה

Text übersetzt

Diese heilige Tora ging über aus dem Eigentum
des guten Alten, des Ehrwürdigen, der guten Wurzel, des Lesers, des Beters, des Denkers,
des Schreibers, der Stütze der Gemeinde, der Säule der Gemeinde Yūsəf, Sohn des guten Alten, des Ehrwürdigen, der guten Wurzel,
des Lesers, des Beters, des Denkers, des Schreibers, des Wissenden , der Stütze der Gemeinde, der Säule der Gemeinde, des Wohltäters, des Ältesten Israels, des Armen Ṣidqa aus der Familie ʿAbda
in das Eigentum des Ehrwürdigen, der guten Wurzel, des Lesers, des Beters, des Denkers, des Schreibers,
der Stütze der Gemeinde, der Säule ʿĀbəd ʿĀššər, Sohn des guten Alten, des Ehrwürdigen, des Lesers, des Beters, des Denkers,
des Schreibers, der Stütze der Gemeinde, der Säule Ab'rām aus der Familie Attēnek von seinem Vermögen für sich selbst
für 13 Silberdinar ʿadina. Und er bezeugte bezüglich des erwähnten Yūsəf, daß
er keinen Geld(wert) an dieser Tora besitzt, sein Geld(wert) an ihr verfiel.
Und so bezeugte er bezüglich des erwähnten ʿĀbəd ʿĀššər, (daß) er die Gabe dieser Tora empfing
für die erwähnte Summe. So (geschah) es im Monat Ṣafar des Jahres 941
der Herrschaft der Völker der Unreinheit. Und so bezeugte dies
und schrieb es Yēfət ban Yāqob ban Ab'rām aus der Familie Mūnəs. Möge
YHWH ihm vergeben. Amen, Amen. Durch das Verdienst Moses, des Getreuen.

Es bezeugte, was geschrieben ist,
Ab'rām ban Ṣidqa, Sohn
des Rabban Ītāmar, der Diener
in Ägypten. In seinem Namen
schrieb der in ihr erwähnte Yēfət.

Sprache

Hebräisch

Skript

Samaritanisches Hebräisch

Link zur Handschrift

[DE-SBB] Ms. or. fol. 534: Samaritanischer Pentateuch aus Ägypten (nicht gegeben)

Link zur Abbildung

https://digital.staatsbibliothek-berlin.de/werkansicht?PPN=PPN859618048&PHYSID=PHYS_0255&DMDID=DMDLOG_0001

Bemerkung

ויע' – Die Abkürzung kann wohl mit der parallelen Formulierungen im Großen Schreibertašqīl zu ויעדוה, einer orthographischen Variante zum verbreiteten Ehrentitel ידועה – „der Wissende“ – aufgelöst werden.
וע' – Aus dem Kontext heraus und im Vergleich mit Parallelen kann diese Abkürzung als ועשובה (als orthographische Variante zu וחשובה) gelesen werden.
המבלע – Das arabische Wort مبلغ –„Summe, Betrag“ – wurde hier mit dem hebräischen Artikel versehen. Die Bedeutung der Striche über den beiden ersten Buchstaben ist unklar.
עמי נדס – Zu dieser Bezeichnung für Muslime s. die Anmerkung zum Kaufvertrag am Ende von Numeri in Ms. New York, PL, Heb. 228, S. 461.
בן הרבן – „Sohn des Rabban“. Als רבן wird ein Priester bezeichnet, dessen Abstammung auf Pinchas (Fīnas), den Enkel Aarons (Ārron), zurückgeführt wird; s. BEN-ḤAYYĪM, LOT III.2, S. 37f.
השמש במצרים – „der Diener in Ägypten“. Vermutlich handelt es sich um die Verkürzung des verschiedenlich belegten Titels שמש כתבה קדישה במצרים – „Diener der Heiligen Schrift in Ägypten“; s. dazu den Kommentar zum Kaufvertrag nach dem Buch Genesis in Ms. London 22369, fol. 38r. Das nicht näher bestimmbare Amt hat offenbar auch der hier als Zeuge dienende und aus einer priesterlichen Familie stammende Ab'rām ban Ṣidqa inne.